חיזוק ושיקום בלוטות האדרנל

התחושה הזו שאת לא מצליחה להשאיר את העיניים פקוחות, להיות עייפה גם כשלא עשית הרבה, אולי בכלל רק קמת מהשינה. בהרבה מקרים זה קשור לבלוטת האדרנל, שיש לה קשר לעייפות ואם נטפל בהן, נוכל להחזיר לגוף אנרגיה זמינה, כוחות- כמו התמלאות מחדש של בטרייה.

מה הקשר בין עייפות לבלוטות האדרנל? 

בלוטות האדרנל הן בלוטות הנמצאות ממש בקצה העליון של הכליות , אחראיות על למעלה מ-50  הורמונים בין היתר אדרנלין (קורטיזול) המופרש בזמן לחץ (אקוטי וכרוני), הן אחראיות על ויסות רגשי והורמונאלי וקשורות קשר ישיר למערכת העצבים. 

שחיקה של בלוטות האדרנל יקרו בעיקר-

1. בזמן ירידה הורמונאלית, כמו גל המעבר הן עובדות קשה יותר כי הן מפצות על החסר ההורמונאלי

2. כשיש ברקע פוסט טראומה או כשהגוף בסטרס כמו תקופה ממושכת מלחץ שקשור בשלל אירועי החיים לדוגמא- מעברי דירה, שינוי מקום עבודה, אבל, אובדן, לחצים כלכליים. 

לחץ הוא דבר טוב, אך לא לאורך זמן רב

בתקופות ורגעים של לחץ' בלוטות האדרנל משחררות קורטיזול, המאפשר לנו תפקוד גבוה, ערנות, חשיבה בהירה והתנהגות הישרדותית כמו בריחה, קפיאה או תקיפה. זה מנגנון טוב ששומר עלינו, הבעייה מתחילה כשהזמן מתארך. בימינו הקושי המתמשך הוא ברוב המקרים בקשר למערכות יחסים, אך גם יכול להיות קשור קושי כלכלי, בריאות, חברתי או כל קושי אחר- מצב כזה, מביא לכך שהבלוטות מפרישות עוד ועוד ועוד אדרנלין, פועלות ביתר, ללא מנוחה שמווסתת אותן.

כמו שפעם ברחנו מחיות יער, כך היום אנחנו מתמודדות עם סיכונים אחרים לא פחות מפחידים- עומסי החיים, יחסים קרובים ואוהבים, לחצי כסף ופרנסה, רצון בהגשמה, חרדות קיומיות. הגוף שלנו דרוך רוב הזמן, גם כשהוא לא צריך להיות.

כשגיל המעבר מגיע

זה בכלל חגיגה. כי אצל נשים תפקודן של בלוטות האדרנל הוא משמעותי יותר, בגלל האחריות והנסיון שלהן לפצות ולייצר הורמוני מין, פעילות מאומצת וארוכת שנים, שלא פעם מלווה גם במתח יוצרת שחיקה ומעמסה.הן נושאות בנטל ההורמונאלי ומנסות בכל כוחן לשמור על איזון הורמונאלי ולפצות על ירידת האסטרוגן. נסיון פיצוי הוא חשוב ומאפשר לירידה ההורמונאלית להיות הדרגתית יותר. כשיש דריכות יתר והפרשת יתר של קורטיזול, מנגנון הפיצוי יעבוד פחות טוב ונראה עלייה בתסמינים הקשורים לעייפות, התשה, דכדוך, חרדה, השמנה, חוסר ריכוז, זכרון שיורד, ירידה בליבידו, חוסר מוטיבציה, קושי להרדם, עצבנות, חשיבה מעורפלת, חשק למאכלים מלוחים.

לקראת גיל המעבר חשוב עוד יותר לטפל בעצמך, כי יש לגיל נטייה להחריף את הבעייה וטיפול טוב יכול לעזור לך לעבור את שינויי גיל המעבר בדרך מאוזנת יותר.

 מה אפשר לעשות?

1. לבחון שינויים הקשורים לאורח חיים, שינוי תזונתי הכולל הרבה יותר פירות וירקות עם דגש לירקות כתומים ואדומים ומזונות שמכילים ויטמין C כמו קיווי, גמבה, פאפייה, אשכולית אדומה ועוד. להגביר מזונות שמכילים מגנזיום כמו- כרוב, קינואה, שקדים, טחינה ועוד. הרפואה הסינית מדגישה תזונה חמה, מבושלת ומוקפצת כדרך להחלמה והפחתת העומס על מערכת העיכול. בנוסף, התזונה הטובה ביותר לעייפות הבלוטה מתמקדת בייצוב הסוכר בדם.  

2. טקס שינה- גם מבוגרים זקוקים לטקס שינה מיטיב וחזרתי. לדוגמא- אכילה בשעה קבועה בערב, שימת לב למצעים נקיים ונעימים, חדר שינה מסודר ומופחת גירויים, הליכה לשינה בשעה סבירה.

3. גב תחתון- שפשוף וחימום של אזור הגב התחתון והכליות-לכופף מעט את הגב קדימה,לשפשף ולחמם את הגב התחתון והאגן. גם כרית חמה מצויינת להרגעת וחיזוק הכליות ובלוטת האדרנל. 

4. מגע - חיבוק, יד, ליטוף.  מערכת העצבים מגיבה טוב למגע בטוח, נוכח, אוהב, אכפתי. אם בבית מאנשים קרובים ואם בטיפול. גם מגע עצמי הוא טוב, את יכולה גם ללמוד לעסות לעצמך את הבטן, זה ישמור על הבריאות שלך, זוהי צומת עצבית מרכזית  שמשפיעה על כל הגוף ( זה נעים ממש וגם סופר בריא).

5. הרפייה והזנה עצמית- כשהגוף דרוך, בייחוד כשיש פצעים וטראומות ילדות , הגוף דרוך ומתקשה להרפות. יש נשים שהרגיעה שלהם מגיעה ממצב של פריקת אנרגיה , כמו ריצה, ריקוד  ויש נשים שנרגעו ממדיטציה טובה, הליכה איטית בטבע, שירה ועיסוי. כך או כך שניהם טובים להזנה יום יומית. לפעמים הדבר הכי קשה לאישה הוא לדאוג לעצמה, להתפנק, לנוח, לשים את עצמה ראשונה וזה חשוב בתהליך של החלמה של בלוטות האדרנל ולאיזון הורמונאלי. כשהמערכת כולה- המוח ואיברי הגוף, מזהים אותות של סכנה הם מגיבים לכך בזרימה מוגברת של אדרנלין. מה מרגיע אותך, מה משמח אותך, מה את צריכה? תעצרי ותכתבי לך.  

  תסמינים שיכולים לרמוז על קשר לבלוטת האדרנל

כשאין שיפור לאורך זמן והעייפות רק הולכת וגוברת

כשגם הקפה של הבוקר לא מצליח להעיר אותך

כשאת מעלה במשקל למרות שלא שינית משהו בתפריט שלך

כשהריכוז שלך בירידה 

כשאת לא מצליחה להרדם 

 כשאת מתחילה לחוות שחיקה בעבודה/בבית/בזוגיות

במקרים רבים, ההמלצה היא ללכת לטיפול. לפעמים קצר וקולע, לפעמים מתמשך ומעמיק. אנחנו לא אמורות לעבור לבד במעברי החיים, זה לא הטבע שלנו. כשקשה לנו אנחנו זקוקות להתכנס לשבט שלנו, לקהילה ואוזן קשבה.

תבדקי שאת מוצאת לך כתובת כזו.